#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	א. מדוע הסדר במשנה: השור, הבור, המבעה וההבער? 	"רש""י (ד""ה השור) פירש שכסדר שהן כתובים בפרשה סדרן במשנה וביארו התוס' (ד""ה השור) דאע""ג דלמ""ד תנא שור לרגלו לא הוי כסדר הפרשה מ""מ שם שור כתיב קודם בפרשה דהיינו נגיחה דקרן. ולמ""ד מבעה זה אדם אע""ג דלבתר הבערה כתיב בפרשת אמור לא חש לשנותו כסדר הפרשה לפי שרחוק כל כך ושנאו כסדר לא הרי דסיפא. ור""ת (שם) פירש דשם אדם כתיב בפרשה קודם, דכתיב כי יגנוב איש שור והוא אחד מאבות נזיקין דתני לה בברייתא <sup>א</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>א.  והרשב""א  (ד""ה אלא)  כתב דלרב דמבעה זה אדם נראה דתני להו על דרך המצוי, ונזקי שור מצויין והדר תני בור שהוא מצוי קצת ולא כנזקי השור, ואח""כ האדם שאינו מצוי כל שהוא נעור וכ""ש שידליק גדישו של חבירו. ולשמואל דמבעה זה השן מסתבר דאגב אורחיה אתא תנא לאשמועינן דרך נזקיהם והשור דהיינו רגל והבור דומים זה לזה בנזקן לפי שאין הנאה להיזקן ומצויים יותר מן השן, והשן יש הנאה להיזקה.</span>"	"ב""ק ב. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ב. האם עונשים ממון מן הדין? 	"כתבו התוס' (ד""ה ולא) שדעת המכילתא דאין עונשין ממון מן הדין אבל דעת תנא דמתניתין והגמ' לקמן מט, ב שעונשים ממון מן הדין <sup>ב</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ב.  והרשב""א  (ב, ב ד""ה אבל)  כתב שהמכילתא רק בנזקי בור אמרה שאין עונשים מפני שהוא חידוש ואין בכל נזיקין כמותו לפי שאין דרכו לילך ולהזיק ועוד שאינו שלו ואפ""ה עשאו הכתוב כאילו הוא שלו ועוד שהניזק בא לרשותו של מזיק דהיינו חלל הבור, אבל בשאר נזיקין שממונו הולך ומזיק עונשים בהם מן הדין.</span>"	"ב""ק תוס' ב."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ג. ְלמה קוראים תולדה בשבת? 	"הך דהוה במשכן חשיבא קרי ליה אב הך דלא הוי במשכן חשיבא קרי ליה תולדה. כתבו התוס' (ד""ה ה""ג) שלגי' זו מלאכות שלא היו חשובות והיו במשכן חשיב תולדות והיינו שהכל תלוי בחשיבות, ומלאכה חשובה שלא היתה במשכן גם כן הוי אב (מהר""ם). ואית ספרים דגרסי הך דהוה במשכן וחשיבא קרי ליה אב הך דלא הוי במשכן ולא חשיבא קרי ליה תולדה ולגי' זו חשיבה ולא הוי במשכן או איפכא הוי תולדה."	"ב""ק ב. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ד. מה ביאור הספק תולדות נזיקין כיוצא בהן או לאו כיוצא בהן? 	"רש""י (ד""ה הכא מאי) פירש שאחר שמצאנו שתולדות שבת הוו כאבות ותולדות דטומאה לא הוו כאבות הכא בתולדות נזקין מאי מי אמרינן תולדות כיוצא בהן לא שנא אב לא שנא תולדה אם הזיק משלם או דלמא לא <sup>ג</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ג.  והרי""ף כתב כיון דקיימא לן דנזק שלם ממונא הוא וחצי נזק קנסא ומועד שהזיק משלם נזק שלם מן העליה ותם שהזיק משלם חצי נזק מגופו בעינן למידע תולדות דהני אבות אי כיוצא בהן נינהו דכל מועד מינייהו תולדה דידיה כוותיה דמשלם נזק שלם מן העליה ותם שהזיק תולדה דידיה כוותיה דמשלם חצי נזק מגופו או דלמא תולדותיהן לאו כיוצא בהן, עכ""ד. וביאר הרא""ש דבריו דכיון דחזינא קצת חילוק בתשלומי נזקין בין תם למועד ואע""ג דתרוייהו אבות נינהו העלתה הגמ' על לבה לפשפש ולידע אם התולדות כיוצא באבות.</span>"	"ב""ק ב: "		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ה. מה פירוש מועד לאדם הוי מועד לבהמה? 	"רש""י (ד""ה ואגב) פירש שאם הרג אדם שלש פעמים הוי מועד גם לבהמה וישלם נזק שלם. תוס' (ד""ה ומילתא) כתבו שלרב פפא דאמר מועד לאדם סתמא לא הוי מועד לבהמה היינו דוקא שנגח ג' בני אדם אבל הכא מיירי שנגח אדם שור וחמור דהוי מג' מינים הוי מועד לכל. וה""ר מנחם פירש דהכא מיירי שהיה מועד לכל וחזר בו מבהמה ונשאר מועד לאדם, הוי מועד לבהמה דחזרה דבהמה לאו חזרה היא."	"ב""ק ב: ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ו. מדוע שן קרויה גלל? 	"פרש""י (ד""ה הגלל) שפעמים מגולה ופעמים מכוסה. ל""א גלל זה רעי שהשן מבערת למאכל ונעשה גלל. והתוס' (ד""ה כאשר) כתבו בשם ר""ח שהשן דומה לאבן שיש כמו שכתוב בעזרא נדבכין די אבן גלל."	"ב""ק ב:-ג. ותוס'"		
